לְהִסְתּוֹלֵל, פ'

[לשון מקראית.] להתנהג בעריצות, לנהוג בהתרברבות; לדכא בכוח, לנגוש. אחרים: לחסום דרך.

"עודךָ מסתולל בעמי לבלתי שַלְּחָם. הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד, אשר לא־היה כמֹהו במצרים למן־היום הִוָּסְדה ועד־עתה." (פרשת וארא, שמות ט.)

אנגלית: to act arrogantly; (others) to obstruct