סקר מילה יומית

האם נהגת לצפות בעונה השניה של האח הגדול?
 
כן, דרך קבע
 
פה ושם
 
לעתים רחוקות בלבד
 
לא, ממש לא

המילה היומית

מיומר

מְיֻמָּר, ש"ת

אשר מתיימרים להציגו ככזה, שכך נטען (או נהוג לטעון) לגביו; כביכול.

 

"אינני מכבס את כביסתנו הנקייה בפומבי ולא עולה על דעתי לבחון את מידתיות המצור הימי על עזה או את לגיטימיות עצירת משט השלום מחוץ למימי החופים. אני נכון וחפץ להניח את נחיצותו של המצור מטעמים ביטחוניים כמו גם את לגיטימיות עצירת משט השלום המיומר. אלה עניינים שמעסיקים את הקהילייה הבינלאומית ועלינו להדוף את ביקורתה בשום שכל." (פנחס רובין, "חייל על חוט." גלובס, 21-22 יוני 2010 [ט'-י' תמוז תש"ע].)

 

אנגלית: purported, alleged; professed

הצגת תגובות
הוספת תגובה
שלח לחבר
הדפסה
פסק לשון
וגר סִרטון עם מילון
פורסם בתאריך 23/03/09

תמונה, כך לפי הפתגם הידוע, שווה אלף מילים; רבן שמעון בן גמליאל גורס בפרקי אבות, "לא מצאתי לגוף טוב משתיקה"; וסקרים של השנים האחרונות מצביעים על ירידה עקבית בהקף קריאת ספרים לטובת צפיה בסרטים, גלישה ברשת והשתעשעות במשחקי מחשב. לַשפה, מתברר, יש בעיית תדמית, ולא רק מהיום. הגירוי החזותי מיידי יותר מזה המילולי, קל יותר לעיבוד, מייצג את המציאות השטחית נאמנה יותר, ומעל לַכל סגיל יותר להתקדמות הטכנולוגיה.

 

אמנם יש גם צד שני: בעברית נהוג להבטיח שמילה היא מילה; הדתיים מאמינים כי העולם לא נברא אלא בכח הדיבור; ואמצעִי התקשורת הבסיסי של האנושות היה ונשאר מילים ולא תמונות. ברם, ככל שמעמיקה המהפכה המסחרית ומתבססת מציאות שבה הכלכלה מכתיבה את סולם הערכים והופכת לַכח המניע את התפתחות המין האנושי, כן נדחקות המילים הצידה. על פי כללי המשחק האבולוציוני החדשים, כָּל דְּשָוִיק גָּבֵר. הלשון, מאחר שהיא אינה משרתת את יעדי המהפכה ועושרה הוא אף מכשול בפני השגתם, מצטמקת ונסוגה לעמדת התפאורה.

 

באמצע שנות התשעים נתפשטה תופעה אשר איימה להפר את כללי המשחק הללו בהחזירהּ את המילים ואת השיח באמצעותן אל מרכז הבמה, דווקא כפועל יוצא של השתכללות טכנולוגית. הרשומונים - הלא הם הבלוגים - איפשרו ועודדו דיון ציבורי נגיש לַכל ועל הכל, כמעט ללא סייג. שלא כמו אמצעי התקשורת הוותיקים, בהם לצרכן נועד על־פי רֹב תפקיד סביל מול המידע שלפניו, הבלוגים הזמינו מעורבות של קהל רחב בעיצוב שיתופי של שיח רענן ופורה. בעל הרשומה היה עתה לבעל הדעה, ובלבד שיידע להתנסח בלשון קולחת ונהירה, ורָוְחה התחושה שהִנה הולך ונחצה מפתן של עידן חדש ומזהיר ביחסי הכוחות שבין צרכן המידע לבין סוכניו המסורתיים, בין אלו שעבורם המידע הוא מטרה בפני עצמה לבין אלו שעבורם הוא משלח יד וכלי השפעה.

 

אלא שכעבור פרק זמן קצר, נשתנתה המגמה. ב־2005, רכוּב על דהרת הפּס הרחב־והמתרחב, הגיח לזירה אתר יוּטוּבּ וקבע את עליונותוֹ הברורה. אתרי הבלוגים וההתלהבות שעוררו שככו ופינו דרך לאתר הסרטונים האינסופי, עד שכיום הוא המושל בכיפה ללא עוררין - וחמור מכך, ללא מילין.

 

אם, בפרפרזה על השיר של ה־בּוגלז, הופעת ערוץ אם.טי.וי כמוהָ כטקס אשכבה לְכוכב הרדיו, שכן תשומת הלב עברה בתחנת זמן זו מחוויה קולית בעיקרהּ לחוויה שעיקרה חזותי, כי אז המעבר לאינטרנט המהיר מבשר את שקיעת השיח המילולי וטיפוח השפה לטובת חוויית הצפיה וסבילוּת הדעת. לא עוד איכות התוכן היא שעומדת במבחן אלא הכמות, הקליטוּת; לא עוד המסר הוא שחשוב אלא האריזה הסובבת אותו והאופן שבו הוא מועבר; ובאותה נשימה, לא מה שנאמר הוא שמכריע כמו איך הדברים אמורים.

 

האם בכל זאת אפשרי הדו־קיום בין שפה עשירה המשקפת עומק מחשבתי לבין האינטרנט - אותו האינטרנט אשר, בשל כפייתוֹ עלינו להיות בתנועה עוויתית מתמדת ולהקליק כל העת, אולי חותר מעצם מהותוֹ תחת עושר לשוני? עד כמה שהתשובה היא חיובית, ומתוך הנחה שקשר הדוק מתקיים בין שפה עשירה לבין שיח תבוני, מילה יומית מוגשת כנסיון לרתום את הרשת על מנת להזריק עזוּז מחוּדש בשפה העברית. בשל נגישותה והֶקף תפוצתה, ובשל היותה כלי מרכזי בהווי המודרני, הפוטנציאל הטמון ברשת לחולל שינוי בכיווּן זה הוא רב.

 

בגרסתו הנוכחית, לַכובע של מילה יומית שלוש פינות.

 

א. המילה היומית. בכל יום תופיע באתר מילה בעלת אופי חריג בַנוף הסמנטי, שימושית אך לא בשימוש רוֹוח, חדשה, מורכבת, מעניינת, אקטואלית, וכיוצא באלה. מבקרי האתר מוזמנים לשלוח תחדישים פרי עטם, ואלה יפורסמו תוך אזכור שם המתַחדש, בהתאם לשיקולי המערכת. את המילה היומית ניתן לקבל גם כדבר דואל. האתר מחויב לתקנות איגוד האינטרנט הישראלי בנושא דואר זבל: לנמענים לא יישלח דבר זולת המילה היומית, בליווי פרסומת ו/או הודעת מערכת תקופתית, ורשימת הנמענים לעולם לא תימסר לידי גורם זר. כמו כן, ניתן בכל עת להתנתק מרשימת התפוצה.

 

ב. פְסק לשון. מעת לעת תופענה בפינה זו רשומות הגיגיות אודות תופעות בַתרבות, באקדמיה, בתקשורת, בַפוליטיקה, וכן הלאה הקשורות באופן כזה או אחר לשפה על מִגוון הבּטיה. כן יופיעו ראיונות עם דמויות בולטות בִּשׂדות הלשון העברית, טורים אורחים, ועוד כהנה.

 

ג. חלוקת תעודות. את הטלויזיה מבקרת העיתונות, ואת העיתונות הרדיו. ומי מבקר את המבקרים? כאן תופענה ביקורות, חיוביות כשליליות, על האופן שבו משמשת העברית את דובריה. אם גם את מילה יומית יבקרו אחרים, לטוב ולרע, הרי זה משובח.

הצגת תגובות
הוספת תגובה
שלח לחבר
הדפסה
חלוקת תעודות

מילה טובה

"יעני" כמוספית

מוספית חדשה הולכת ונטמעת לה בשפה העברית בשנים האחרונות: התחילית יעני־. עד לאחרונה היה שימושה העיקרי של יעני מילת קישור שתכליתה הוראה על ניסוח חלופי או הבהרה–

 

» רונן מאושפז במרכז הרפואי תל אביב – יעני באיכילוב.

» כשיגיעו אליך הכרטיסים, תודיע לי בבקשה – יעני, שלח לי מסרון לַפלאפון.

 

כעת זוכה יעני לשימוש נוסף–

 

» ביקרתי היום אצל היעני־רופא שעליו המלצת לי לפני חודש.

» הקהילה הבינלאומית יעני־גינתה את דברי הנשיא.

 

הרשת משופּעת דוגמאות מעין אלו, כולל אף שימושים של יעני כסוֹפית. שתי דוגמאות מסוף השבוע החולף ממחישות עד כמה טבעי נעשה השימוש ב־יעני כתחילית:

 

א. בדרך כלל ראוי להצמיד לדיווחים מעין אלה דעה אחת בעד ודעה אחת נגד. למען האיזון, או לפחות למען היעני־איזון. אבל כאן לא זכינו לכך. (שמעון כהן, "ציטוטים," מס' 34, ערוץ שבע. 27 מרץ, 2009 [ב' ניסן, תשס"ט].)

 

ב. הציניות והשעמום והכמות המגוחכת של החומרים שהם צריכים לקלוט בכל שבוע, כנראה, שיבשו להם כבר את כל החושים. הרחיקה לכת היעני מבקרת מ'פנאי פלוס', שנחרדה מכמות המרוקאים בסרט שאיימו על שלוותה, ובמחי משפט אחד ביטלה את 'זינזאנה' ואת 'שבעה' עטורי הפרסים, כי מה שאנחנו יודעים לעשות זה לצעוק במדינה הזאת. (מאיר בוזגלו [כתב: קובי קלמנוביץ], "נכשלתם במבחן בוזגלו," מעריב. 27 מרץ, 2009 [ב' ניסן, תשס"ט].)

 

כך, ממילה נרדפת ל־כלומר (ובמִשלב נמוך יותר, ל־כאילו), נוסף ל־יעני גם המשמע הדומה לַתחיליות pseudo- ו־quasi- כפי שהן משמשות באנגלית: "כוזב," "כביכול," "בערך." ההבחנה בין יעני כמילת קישור לבין יעני כמוספית אינה מוגבלת למישור המשמעי בלבד; היא באה לידי ביטוי בכללי התחביר הנהוגים סביב המילה כמו גם בהגיָה שלה. כאשר יעני מופיעה כמילת קישור, היא מסוּוגת כתואר הפועל וההטעמה במלעיל אינה בולטת. מנגד, כתחילית, יעני־ נטולת סיווג משל עצמה, ניתנת ליידוע, והמתג במלעיל ניכר היטב לאוזן.

 

השימוש ב־יעני כמוספית הוא חידוש יחודי לשפה העברית. בערבית, שפת המוצא ממנה אנו שואלים את המילה, שומרת יעני על תצורתה הפוֹעלית ואינה יכולה, לדוגמא, לעבור יידוע או להידּבק לפועל. בנוסף לכך, נעדר ממנה בערבית המובן האירוני המשתמע מן השימוש בה כתחילית בעברית.

 

במרבית המקרים של ייבוא מילים מן הערבית לעברית, בין השאר מפאת הפערים המעמדיים בין שתי האוכלוסיות, מתקבלות המילים הערביות במִשלבים נמוכים של העברית. על מנת להוציאן משם ולאפשר להן את הטיפוס בסולם המשלבים, דמויות בעלות השפעה על השפה נדרשות לשלב אותן בלשונן. שמעון כהן ומאיר בוזגלו ראויים לאות המילה הטובה על שום העדכניות והיצירתיות שגילו במקרה זה.

 

 


 

 

צופֵי ערוץ 2 מעדכנים על מקרה טרי של שימוש ב־יעני כמוספית על־ידי איש תקשורת מוביל:

 

ג. להלן הסיפור. בעלי אדמות פרטיות ערבים עתרו לבג"ץ בסיוע ארגון יש דין (דרור אטקס מארגון יש דין) וארגון בצלם על כך שגזלו מהם אדמות פרטיות הרשומות בטאבו, נתנו לישוב עפרה, והקימו על האדמות האלה תשעה בתים - תשע וילות - למתנחלים מעפרה. באה האגודה השיתופית עפרה לבג"ץ ואמרה, מה פתאום. אנחנו הבעלים. יש לנו חוזי בעלות. להלן הסיפור. החטיבה להתיישבות קיבלה את הקרקעות מהממונה על הרכוש הנטוש (יעני־רכוש נטוש). היא העבירה את זה לאגודה השיתופית עפרה. האגודה השיתופית עפרה העבירה למתנחלים, ובשנתיים האחרונות בנינו על...בנינו את הבתים.

(אמנון אברמוביץ', "פרשת הקרקעות בעפרה," אולפן שישי. 17 יולי, 2009.)

טעון שיפור

מה בדיוק קרה הרגע?

מה בדיוק קרה

 

כל עוד לא מתנסים בה ממש, קשה להעריך עד כמה מלאכתם של העוסקים במקצוע התרגום מאתגרת. עליהם לשלוט לעומק ולרוחב בשתי שפות, להיות מעורים גם בלשון העכשווית וגם במורשתה ההיסטורית, להכיר על בורין את תרבויות המוצא והיעד של מושא עבודתם, ואם כל זאת לא מספיק, גם לעמוד בלוח זמנים תובעני.

 

מנגד, למי מן הקוראים לא קרה שצפה בתכנית טלויזיה או בסרט וזיהה אי־התאמה בין פס הקול לבין התרגום בתחתית המסך - בדיחה ששורת המחץ שלה הלכה לאיבוד, שם שעוּות עד לבלי הכר, מסר שלא הוברר כהלכה? רק לאחרונה נחשף מקרה רחב־הקף שבו כלי תקשורת מן המובילים בארץ שיבשו הצהרות של מנהיגים אזוריים אשר לכאורה הביעו תמיכה בשתי מדינות לשני עמים בעוד שלאמתו של דבר התכוונו רק לשתי ישויות מדיניות, עם או בלי קשר לעמים שאולי שוכנים בהן. אנו לרב נוהגים להתיחס אל תרגום כמסמך שוה־ערך למקור, בעוד שראוי היה שנהיה חשדניים מעט יותר.

 

בימים אלה מוקרן בישראל סרט חדש מבית היוצר של בארי לוינסון, מה בדיוק קרה? - לכאורה תרגום הולם לשם הסרט באנגלית, What Just Happened? אך לא כן הדבר.

 

לתואר הפועל just באנגלית מספר הוראות, שאת הנכונה מביניהן יש להסיק מתוך ההקשר. קיים הבדל בין

What just happened?

לבין

Just what happened?

בעוד שבמקרה הראשון המילה just מתארת את הפועל happened לפני הצטרפות מילת השאלה what, הרי שבמקרה השני מצטרפת המילה just אחרי ניסוח השאלה what happened. לפיכך במקרה הראשון מקבלת just את המשמעות "הרגע" ואילו במקרה השני את המשמעות "בדיוק."

 

Just What Happened = מה בדיוק קרה

What Just Happened = מה קרה הרגע

שלח את המילה היומית ישירות לתיבת הדואל שלי

שם
דוא"ל