לִרְחֹשׁ, פ'

1. לחוש בלב, להרגיש; ללחוש. רוחש לו אמון, רוחש כבוד, רחשי הלב. 2. לזוז קמעה; לנוע בזחילה.

"מקדאף: מה הנושא? כלל הצִבּור? או זו צרה פרטית, יגון ללב אחד?

"רוס: כל איש הגון שֻתָּף לכאב הזה, אך עִקָּרו נוגע רק לךָ.

"מקדאף: אם הוא שלי, מסֹר אותו ודי; דַבּר, מהר.

"רוס: אל נא תרחַש בוז נצח ללשוני, שבאזניך תהלֹם בכֹח שלא ידעו כמותו."

(ויליאם שקספיר [תרגום: מאיר ויזלטיר], מקבת. הוצאת עם עובד, 1993 [תשנ"ב].)

אנגלית: to feel; to whisper; to crawl, to stir