לְהִתְחֲמַרְמֵר, פ'

1. להיחרך, להיקלות; להתאדם כתוצאה מחום רב, יובש וכד'. חֳמרמר, ש"ת. 2. לפתח חמרמורת.

"ויקח [אנטיוכוס] גם את־הכסף ואת־הזהב וכל כלי־חמדה וכל אוצר טמון אשר מצא, ויִקחם ויעבירם אל־ארצו. ויך מכה רבה בעם, וידבר אליהם בגאוה ובוז. ויהי אבל גדול לישראל בכל־מושבותם. שרים וזקנים נאנחו, בחורים ובתולות אֻמללו, ופני נשים יפות חמרמָרו. חתן וכלה בחֻפתם ספדו וילילו. אבלה נבלה הארץ על־יושביה, ובכל בית ישראל תאֲניה ואֲניה." (ספר מקבים א [תרגום: יצחק זעקיל פרענקיל].)

אנגלית: to be parched or singed, to become red; to develop a hangover

מילה יומית מאחלת לכל בית ישראל חג אורים שמח.