חַטְמָן, ש"ע

1. אדם בעל נטייה לתחוב חוטמו לענייניהם של אחרים; חטטן. חטמני, ש"ת. חטמנות, שפ"ע. 2. [אנטומולוגיה.] חגב ארץ־ישראלי מתת־משפחת המצחנים. 3. [זואולוגיה.] יונק ממין הדביבונים.

"צריך הוא גילפן למכור את דירתו לביילה־גיטל - ילך ויכתוב לה שטר קין עם 'גמר חתימה טובה' של הנוטריון, והכל תם ונשלם; אך זלדקן ארוך וזמזמן חטמן זה, מה ענינו לכאן...?" (ש' בן־ציון, "מעֵבר לחיים.")

אנגלית:

a nosy fellow; a kind of grasshopper native to Israel; a kind of raccoon