לְהִוָּרֵשׁ, פ'

(פיוטי.) להתרושש, לרדת מן הנכסים, להיוותר חסר כל.

"מה יִרבו פרחים בחֹרף על הכֶרך,

דם הכלנית וכתם הכרכֹם,

יש ימים - פי שבע אז ירֹק היֶרק,

פי שבעים תכֻלה התכלת במרום.

גם כי אִוָּרֵש וַאהלך שחוח,

והיה הלב למשואות זרים -

האוכל לבגֹד בך, האוכל לשכֹח

חסד נעורים?"

(רחל, "כנרת.")

אנגלית:

(chiefly poetic) to become destitute