כְּלִיל, ש"ע נסמך

הדרגה הנשגבה ביותר (של תכונה). כליל הטוב. כלילת היופי.

«תמימות דעים נדירה שוררת בקרב המבקרים: הרומן הוא כליל השלמוּת הספרותית ופסגת היצירה העברית של העשור.»

אנגלית:

the epitome of (used in Heb. construct states)