כל עוד לא מתנסים בה ממש, קשה להעריך עד כמה מלאכתם של העוסקים במקצוע התרגום מאתגרת. עליהם לשלוט לעומק ולרוחב בשתי שפות, להיות מעורים גם בלשון העכשווית וגם במורשתה ההיסטורית, להכיר על בורין את תרבויות המוצא והיעד של מושא עבודתם, ואם כל זאת לא מספיק, גם לעמוד בלוח זמנים תובעני.

מנגד, למי מן הקוראים לא קרה שצפה בתכנית טלויזיה או בסרט וזיהה אי־התאמה בין פס הקול לבין התרגום בתחתית המסך - בדיחה ששורת המחץ שלה הלכה לאיבוד, שם שעוּות עד לבלי הכר, מסר שלא הוברר כהלכה? רק לאחרונה נחשף מקרה רחב־הקף שבו כלי תקשורת מן המובילים בארץ שיבשו הצהרות של מנהיגים אזוריים אשר לכאורה הביעו תמיכה בשתי מדינות לשני עמים בעוד שלאמתו של דבר התכוונו רק לשתי ישויות מדיניות, עם או בלי קשר לעמים שאולי שוכנים בהן. אנו לרב נוהגים להתיחס אל תרגום כמסמך שוה־ערך למקור, בעוד שראוי היה שנהיה חשדניים מעט יותר.

בימים אלה מוקרן בישראל סרט חדש מבית היוצר של בארי לוינסון, מה בדיוק קרה? - לכאורה תרגום הולם לשם הסרט באנגלית, What Just Happened? אך לא כן הדבר.

לתואר הפועל just באנגלית מספר הוראות, שאת הנכונה מביניהן יש להסיק מתוך ההקשר. קיים הבדל בין

What just happened?

לבין

Just what happened?

בעוד שבמקרה הראשון המילה just מתארת את הפועל happened לפני הצטרפות מילת השאלה what, הרי שבמקרה השני מצטרפת המילה just אחרי ניסוח השאלה what happened. לפיכך במקרה הראשון מקבלת just את המשמעות "הרגע" ואילו במקרה השני את המשמעות "בדיוק."

Just What Happened = מה בדיוק קרה

What Just Happened = מה קרה הרגע

מוספית חדשה הולכת ונטמעת לה בשפה העברית בשנים האחרונות: התחילית יעני־. עד לאחרונה היה שימושה העיקרי של יעני מילת קישור שתכליתה הוראה על ניסוח חלופי או הבהרה–

» רונן מאושפז במרכז הרפואי תל אביב – יעני באיכילוב.

» כשיגיעו אליך הכרטיסים, תודיע לי בבקשה – יעני, שלח לי מסרון לַפלאפון.

כעת זוכה יעני לשימוש נוסף–

» ביקרתי היום אצל היעני־רופא שעליו המלצת לי לפני חודש.

» הקהילה הבינלאומית יעני־גינתה את דברי הנשיא.

הרשת משופּעת דוגמאות מעין אלו, כולל אף שימושים של יעני כסוֹפית. שתי דוגמאות מסוף השבוע החולף ממחישות עד כמה טבעי נעשה השימוש ב־יעני כתחילית:

א. בדרך כלל ראוי להצמיד לדיווחים מעין אלה דעה אחת בעד ודעה אחת נגד. למען האיזון, או לפחות למען היעני־איזון. אבל כאן לא זכינו לכך. (שמעון כהן, "ציטוטים," מס' 34, ערוץ שבע. 27 מרץ, 2009 [ב' ניסן, תשס"ט].)

ב. הציניות והשעמום והכמות המגוחכת של החומרים שהם צריכים לקלוט בכל שבוע, כנראה, שיבשו להם כבר את כל החושים. הרחיקה לכת היעני מבקרת מ'פנאי פלוס', שנחרדה מכמות המרוקאים בסרט שאיימו על שלוותה, ובמחי משפט אחד ביטלה את 'זינזאנה' ואת 'שבעה' עטורי הפרסים, כי מה שאנחנו יודעים לעשות זה לצעוק במדינה הזאת. (מאיר בוזגלו [כתב: קובי קלמנוביץ], "נכשלתם במבחן בוזגלו," מעריב. 27 מרץ, 2009 [ב' ניסן, תשס"ט].)

כך, ממילה נרדפת ל־כלומר (ובמִשלב נמוך יותר, ל־כאילו), נוסף ל־יעני גם המשמע הדומה לַתחיליות pseudo- ו־quasi- כפי שהן משמשות באנגלית: "כוזב," "כביכול," "בערך." ההבחנה בין יעני כמילת קישור לבין יעני כמוספית אינה מוגבלת למישור המשמעי בלבד; היא באה לידי ביטוי בכללי התחביר הנהוגים סביב המילה כמו גם בהגיָה שלה. כאשר יעני מופיעה כמילת קישור, היא מסוּוגת כתואר הפועל וההטעמה במלעיל אינה בולטת. מנגד, כתחילית, יעני־ נטולת סיווג משל עצמה, ניתנת ליידוע, והמתג במלעיל ניכר היטב לאוזן.

השימוש ב־יעני כמוספית הוא חידוש יחודי לשפה העברית. בערבית, שפת המוצא ממנה אנו שואלים את המילה, שומרת יעני על תצורתה הפוֹעלית ואינה יכולה, לדוגמא, לעבור יידוע או להידּבק לפועל. בנוסף לכך, נעדר ממנה בערבית המובן האירוני המשתמע מן השימוש בה כתחילית בעברית.

במרבית המקרים של ייבוא מילים מן הערבית לעברית, בין השאר מפאת הפערים המעמדיים בין שתי האוכלוסיות, מתקבלות המילים הערביות במִשלבים נמוכים של העברית. על מנת להוציאן משם ולאפשר להן את הטיפוס בסולם המשלבים, דמויות בעלות השפעה על השפה נדרשות לשלב אותן בלשונן. שמעון כהן ומאיר בוזגלו ראויים לאות המילה הטובה על שום העדכניות והיצירתיות שגילו במקרה זה.

צופֵי ערוץ 2 מעדכנים על מקרה טרי של שימוש ב־יעני כמוספית על־ידי איש תקשורת מוביל:

ג. להלן הסיפור. בעלי אדמות פרטיות ערבים עתרו לבג"ץ בסיוע ארגון יש דין (דרור אטקס מארגון יש דין) וארגון בצלם על כך שגזלו מהם אדמות פרטיות הרשומות בטאבו, נתנו לישוב עפרה, והקימו על האדמות האלה תשעה בתים - תשע וילות - למתנחלים מעפרה. באה האגודה השיתופית עפרה לבג"ץ ואמרה, מה פתאום. אנחנו הבעלים. יש לנו חוזי בעלות. להלן הסיפור. החטיבה להתיישבות קיבלה את הקרקעות מהממונה על הרכוש הנטוש (יעני־רכוש נטוש). היא העבירה את זה לאגודה השיתופית עפרה. האגודה השיתופית עפרה העבירה למתנחלים, ובשנתיים האחרונות בנינו על...בנינו את הבתים.

(אמנון אברמוביץ', "פרשת הקרקעות בעפרה," אולפן שישי. 17 יולי, 2009.)