מוֹנֵעַ בָּר

אדם השומר לעצמו משאב (מצרך, נכס וכד') תחת שיחלוק אותו עם אחרים החסרים אותו או הזקוקים לו.

«בעקבות המגפה התחננו צמיתי המחוז לסיוע בשיקום שדותיהם, אך המושל, שהיה מונע בר חסר־תקנה ושאדמותיו שלו שפעו כל טוב, התעלם משוועתם.»

אנגלית:

a person who keeps a thing for himself rather than share it with those who lack it or need it; (lit.) "denier of grain"