לְקֹשֵׁשׁ, פ'

ללקט (קש, זרדים וכד').

"ויֵצאו נֹגשי העם ושֹטריו ויֹאמרו אל־העם לאמֹר, 'כֹה אמר פרעֹה: אינני נֹתן לכם תבן. אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצָאו, כי אין נגרע מעבֹדתכם דבר.' וַיָּפֶץ העם בכל־ארץ מצרים לקֹשש קש לַתֶּבן." (פרשת שמות, שמות ה)

אנגלית:

to gather (straw, twigs etc.)