דֳּמִי, ש"ע

עמידה מנגד, שתיקה; מנוֹח.

"יצא למלוך מבית סורים, עבד מילדי העברים

בטח באל, קרנו הרים, ובין כוכבים שם קִנּוֹ

"שׂמוֹ אדון על מכונו, ומושל בכל קניָנו

שׂר טבחים כי רב הונו, ומאד רבו מכמוניו

"ראתהו אשת אדוניו, כי כסהר נדמו פניו

חמדה יָפיו ואור עיניו, לא נתנה ללִבּהּ דֹמי

"אמרה לו בֹא שִכבה עִמּי, ואם את העברי זר עִמּי

אשׂימךָ נגיד אולמי, נא מלא את חפצי קוּמה"

(רבי ישראל נג'ארה, "יצא למלוך.")

אנגלית: quiescence; respite