עֹבֵר לַסֹּחֵר

סחיר, קביל כאמצעי תשלום; שערכו מוסכם וקבוע ביחס לתקן הרוֹוח בשוק.

"ויען עפרון את־אברהם לאמֹר לו, 'אדֹני, שמָעֵני. ארץ ארבע מאֹת שקל־כסף ביני ובינךָ מה־היא, ואת־מֵתךָ קבֹר.' וישמע אברהם אל־עפרון וישקֹל אברהם לעפרֹן את־הכסף אשר דִבר באזני בני־חת, ארבע מאות שקל כסף עֹבר לסֹחר. ויקָם שדה עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא - השדה והמערה אשר־בו וכל־העץ אשר בשדה אשר בכל־גבֻלוֹ סביב - לאברהם למִקנָה לעיני בני־חת בכל באֵי שער־עירו." (פרשת חיי שרה, בראשית כג.)

אנגלית:

valid as a form of payment, legal tender; whose value is established relative to the standard current on the market