תּוּץ, ש"ע

[פונטיקה] הנטייה להגות את האותיות טי"ת ות"ו כאות צד"י; התופעה המתייחסת לנטייה זו. לתוץ או לתווץ, פ'.

«התוץ הוא מסימני ההיכר של הלהג הצפון תל־אביבי, והוא ניכר בין השאר - אם כי לא באופן גורף - בקרב בנות נוער ממוצא אשכנזי מן המעמד הגבוה.»

אנגלית:

a kind of lisp wherein the phoneme /t/ is pronounced similarly to /ts/